פרסומת

דלג לתוכן העמוד
סגן נבנצאל יאיר
 

סגן נבנצאל יאיר

נפל בכ"ה באייר תשס"א

 

מהישוב נוה צוף.

בערש"ק פרשת "בהר בחוקותי", ביום כ"ה באייר תשס"א 18.5.2001 נפל יאיר, בהיותו חייל,  בפיגוע חבלני סמוך לנווה-צוף.

בן עשרים-ושתיים היה בנופלו.

הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

 

 יאיר, בן עדינה ומנחם. נולד ביום ו' באב תשל"ט (29.7.1979) בפתח תקווה. אח לצחי, יואב ויעל. כשהיה בן שמונה חודשים עברה המשפחה לנווה-צוף (חלמיש), מתוך רצון לחזק את היישוב היהודי בשומרון. בנווה-צוף ספג יאיר את אהבתו לארצו, וגיבש את השקפת עולמו חדורת האמונה.
 

יאיר למד בבית-ספר ממלכתי-דתי בנווה-צוף והמשיך לחטיבת-ביניים ב'קרית יעקב הרצוג' בכפר סבא. הוא סיים את לימודיו התיכוניים ב'מדרשיית נועם' בפרדס חנה, במחזור מ"ט. במהלך לימודיו היה חניך בתנועת 'בני עקיבא', ולאחר-מכן מדריך בתנועה, בסניפים באור עקיבא ובנווה-צוף.יאיר החליט להמשיך את דרכו בישיבת ההסדר 'הגולן' שבחיספין, מתוך כוונה לבנות אישיות תורנית, אשר לימים תתעתד לפקד ולהנהיג בצה"ל.יאיר הרשים בקומתו התמירה ובעוצמתו המרשימה. הוא ניחן בטוב לב, עדינות ואנושיות מרובה, שהיתה שזורה תמיד בחיוך חם ובפנים מאירות. יאיר היה אדם ישר, זוכר טובה ומודה על האמת. הנחישות, האמונה והבטחון בדרכו, שולבו תמיד יד ביד בעדינות נפש,נועם הליכות, עוז וענווה.
 

חברות אמת פעמה בליבו של יאיר, והוא נקשר בעבותות אהבה לחבריו, ונמצא תמיד מוקף בהם. על כך כתב אחד מחבריו הטובים: "... יאיר היה בעל לב טוב, אשר רוחבו ועומקו ניכרו בכל אשר נגע. אהבתו לא היתה סמויה מן העין, שרויה בחביון לב, אלא אהבה המלווה בשפע נתינה של הנמצא בידו, השזורה תמיד בחיוך חם ופנים מאירות... חברות האמת שפיעמה בליבו ונחרטה בנפשו, הסתעפה לרוך המבט ולעומק ההקשבה..." יאיר אהב את ארצו מולדתו, ארץ-ישראל. אהבה זו באה לידי ביטוי בטיוליו הרבים בכל זמן פנוי. הוא הכיר בה כמעט כל כביש, מסלול ונחל, ורגליו ידעו את רגבי אדמתה. בשביליה הלך בזקיפות קומה, תמיד צועד בראש ומוביל בגאון, כמו אומר "זהו ביתי.
 

"בחודש אלול תשנ"ז, החל יאיר, כאמור, את לימודיו בישיבת ההסדר 'הגולן' שבחיספין ובמהלך לימודים אלה התגייס יאיר לצה"ל. בחודש ניסן תשנ"ט (מרס 1999), בתום השלב הראשון של לימודים בישיבה, החל יאיר את מסלול הלוחם בחטיבת 'גבעתי'. לאחר סיום מסלול הלוחם חזר לישיבה לתקופת לימוד בת מספר חודשים, עד יציאתו לקורס קצינים. בחודש אדר תשס"א (מרס 2001) סיים את הקורס, הוסמך כקצין ושובץ בגדוד קשר ללוחמה אלקטרונית.
 

סיפר מפקדו של יאיר, סא"ל ניסים: "יאיר היווה דוגמה ומופת לפקודיו במסירות הרבה שגילה ובהשקעה הניכרת בעבודתו. כבר עם הגעתו ליחידה ניכרו בו נועם הליכותיו וענוונותו. הוא התמודד עם מערך ומקצוע, שהיו חדשים לו, בצורה רצינית וראויה לציון, והעלה רעיונות רבים לשיפור וקידום מערך כוח-האדם ביחידה... יאיר הביא איתו רוח חדשה ושמחת חיים למחלקת השלישות. הוא התחבב על עמיתיו, והיווה אוזן קשבת לחיילים שפנו אליו, תוך שהוא נוסך ביטחון בקרבם.
 

"בערש"ק פרשת "בהר בחוקותי", ביום כ"ה באייר תשס"א (18.5.2001) נפל יאיר בפיגוע חבלני סמוך לנווה-צוף. הוא נורה למוות בידי מחבלים בדרך ליישוב שבו גדל וכה אהב, בכביש המתפתל ועולה גבעות ארץ קדם, עת אשר שמש החלה נוטה מפני ערב, וחול נשא פניו לקבל שבת קודש, נרעשו שמיים וזעקה ארץ..."ואהבת את ה' אלוקיך... בכל נפשך ... ובלכתך בדרך.
 

"בן עשרים-ושתיים היה יאיר בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. להנצחת זיכרו של יאיר הכניסה משפחתו ספר תורה לישיבת ההסדר 'הגולן' בחיספין, שם למד."תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."
 

במלאת שנתיים למותו של יאיר הי"ד אייר תשס"ג:

יום ששי,בין הערביים בדיוק לפני שנתיים

כשבכל משפחה רבה התכונה

לקבל את פני שבת המלכהעם הרגשת חגיגה בנשמה בנו הלמה הגזירה המרה !היא הכתה בנו במלא העוצמה

אתה יאיר מאיתנו נלקחתלישיבה של מעלה נקראת

בסערה עלית השמימה-

ומאז, עלם חמודות,

החיבוקים החזקים להם היינו רגילים המילים החמות, המעודדות, איתנו נמצאים

אבל רק בזיכרונות,החיוכים אלינו שופעים רק מהתמונות

שתלויות על הקירות.

*****

לפעמים, כשהעצבות מתגנבת לנשמה,

במזמורי תהילים אני מוצאת מעט נחמה

ושם, ליד תאורי האנשים הצדיקים,

שלאוהלי ה' נקראים

אני נעצרת, ואותך מדמיינת

כי הרי כמעט כל תכונה שלהם ששם מתוארת

אותך היא מאפיינת !

הולך תמים ופועל צדק היית !

דיברי אמת דיברת !

על לשונך לא רגלת !

ולרעך רע לא גרמת !

ולכן, כנראה, שאל קהל ה' נאספת !

בזכותך יאיר !

למשלחת צבאית הצטרפתי

ולפולין הגעתי

ולכבוד מלכים מהסובבים זכיתי !

עליך עוד ועוד נשאלתי, ובגאווה סיפרתי

כי מה רוצה אֵם, שֶׁאֶת בנה, ממנה נטלו,

לפחות שעליו ישמעו וידעו !

*****

כשבגטאות לאיטי התהלכתי

על האדמה ספוגת הדם דרכתי

ואת הסבל באוויר חשתי,

אותך יאיר אִיתִי הרגשתי,

בעורפי נשפתַּ ולי לחשתַּ: אמא! באילו הזוועות התבונני!

את השרידים מששי

ואת האודים השורדים שמעי

את גבורתם אמצי, ומאומץ ליבם לימדי,איך אחרי כל הזוועות שעוברים

את כל הכוחות מגייסים, על הרגליים נעמדים,

ואת עגלת החיים להוביל ממשיכים.

*****

ואכן, צידה לדרך משם לקחתי

ואת אילו הגיבורים נר לרגלַי שמתי

ולצד הגעגועים שאינם מרפים

אנו משתדלים, ראש מרימים, וקדימה צועדים.

אליך היושב במרומים אנו מתפללים, וממך מבקשים שלעזרתך אנו זקוקים שתתן בלבנו כוחות מחודשים

שנוכל לעבור את המכשולים שבדרכינו נערמים !

"מי יתן מציון ישועת ישראל

בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל"

אמן !

האם: עדינה

 

סגן נבנצאל יאיר