פרסומת

דלג לתוכן העמוד
רונד ארז שלמה
 

רונד ארז שלמה

נרצח בכ"ו בסיוון תשס"ב

מהישוב בעפרה.

נרצח ליד עפרה מאש מחבלים שירו על הרכב בו נסע.

בתאריך כ"ו בסיון תשס"ב 6/6/2002

הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

 

לאתר לזכרו לחץ כאן

ארז, בן חיה ויוסף, נולד בישראל בכ"ו בשבט תשמ"ד 29.01.1984. ילד שלישי במשפחתו, מותיקות היישוב עפרה שבחבל בנימין. אחיהם של עפרה, אורן ובת הזקונים איה-מרים.
 

"ארז הביא חיוך רחב, שמחה ונחת לכל מקום מיום לידתו", מספרים הוריו, "עיניו הסקרניות, לבו הגדול וחיוכו השובב הוסיפו חן לכל מעשיו ותעלוליו". למד בבית הספר היסודי בעפרה, עבר לחטיבת הביניים בבית אל ובתיכון בחר ללמוד בישיבת מירון, שם בנה את עצמו עד יומו האחרון. במירון יסד את ארז עמוק המחשבה, השלם בליבו ובמעשיו. היה מדריך נערץ בתנועת "בני-עקיבא", שחניכיו אוהביו, ישר שכל ודרך ועמלו לא לשווא.
 

מספרת אור סלע, בת כיתתו: "... ארז היה אדם פשוט, אדם חושב, שהיה החוט המקשר בין כל קצות החברה המגוונת שלנו... שידע לחבר קטבים במגע קסם של הומור ורגישות... ארז מסמל עבורנו את האמונה הפשוטה בעקרונות שכולנו חונכנו עליהם. בכל הרגעים הקשים והשאלות שעולות – ארז הוא התשובה, הוא המשענת, הוא הבסיס. כל מי שזכה להתווכח אתו בנושאים כאלו של קיום ומהות, עוד מלווה אותו האש היוקדת מעיניו, המעידה על היותו איש אמונה העומד על דעותיו ולא מוותר, עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה... כזה היה ארז. השמחה, החיוך, האמונה, הפשטות, העקרונות, ובעיקר הבית – הישוב שממנו באנו ואליו נשוב...".
 

ביום חמישי אחר הצהריים, כ"ו בסיוון תשס"ב (06.06.2002), עשה ארז את דרכו לביתו בעפרה מהישיבה במירון, שם הספיק בבוקר לעשות בחינה באזרחות. בצומת עלי עלה על טרמפ עם משפחה מעלי שהייתה בדרכה לירושלים – נהג ושני ילדיו. סמוך לתחנת המשטרה הבריטית הישנה, מצפון לרמאללה, נפתחה על המכונית אש ממארב מחבלים. ארז נפצע אנושות בחזה. הוא הובהל לבית חולים, אך שם נפטר. שאר נוסעי המכונית לא נפגעו.
 

בן 18 במותו. ארז הותיר הורים, אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בעפרה.
 

מדברים שכתבה עפרה, אחותו של ארז, במלאת שנה למותו: "... אתה חסר לי. חסר לי דווקא בדברים הקטנים, כחלק מנוף ביתנו: קיץ, סנדלים, שוקולד חלב בכוס נס (כשאתה קם בצהרים...), חברים הלוך ושוב, מאיר אריאל ועוד ועוד פרטי פרטים, שמרכיבים אותך לארז אחד שלם. ושוב לזכור שאתה לא כאן – הכאב עצום... אח יקר, אני כל כך מתגעגעת".
 

באזור מגוריו של ארז נערכו נטיעות לזכרו, ובמירון הוקם "גן ארז" להנצחתו.
 

במלאות שנה למותו של ארז בחרה המשפחה להנציח את זכרו בספר עם שירים שאהב, בשם "שירי ארז ישראל". את הספר פותח השיר שהיה אהוב על ארז במיוחד, "פרחים בקנה", שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.
 

סיפרה האם חיה: "בכל ליל שבת, לקראת סוף הארוחה, היית ניגש לארון הספרים, מוציא בלהט את הספר של שרל'ה שרון, ובעודי מפנה ומסדרת את השולחן, פשוט מתחיל לשיר שירי ארץ ישראל, ואנו מתלווים אליך כשאני מתמוגגת מנחת. קשה לנו, ארז, לדבר עליך בלשון עבר. הזמן רק מחדד את הכאב. השירה עדיין מתנגנת כאן בביתנו כאילו שאתה כאן. אימצנו את הרעיון, ובכל 'שבת מברכין' דאגנו שהחברים יגיעו, וכך, עם הזמן, נולדה לה חבורת זמר של שירי ארז ישראל. וכך גם נוצר הספר לזכרך... כי את המנגינה אי אפשר להפסיק...".
 

את הספר נועל השיר "בצילו של העץ", שיר שנכתב לזכרו של ארז ע"י מוריה באט (מילים) ואודיה לוין (לחן), והוקלט בביצוע שבט אלעד מתנועת "בני-עקיבא" בעפרה:
 

"בין אדמה דשנה לשמיים כחולים, הוא נבט והתחיל לפרוח
גם השמש מעל, והמים צלולים, זו הסביבה שנתנה לו את הכוח.
עם הזמן שרשיו העמיקו לגדול, ענפיו הסתכלו לשמיים
ולמעלה שאף, גם אם יש שם מכשול, הוא למד וגילה סוד המים.
כמוך גם לנו שורשים עמוקים
גזע חזק ענפים ירוקים
גם לנו כמוך היכולת לגדול
והכוח ללמוד לאהוב.
עברו השנים וגם ארבע עונות, וחזק נהיה בגזעו.
לא יכלו הן אותו לשבור הרוחות, נחושה הייתה עמדתו.
בצילו שיחקו הילדים בשרב, ולהם הוא הראה את השמיים
,הם למדו שיטפון וגם כוח רב, אז להם הוא גילה סוד המים.
כמוך גם לנו שורשים עמוקים
גזע חזק ענפים ירוקים
גם לנו כמוך היכולת לגדול
והכוח ללמוד לאהוב.
כדי לקיים כאן נשארנו, גזע וגם שורשים.
אז נדע, זו הדרך בה אנו בחרנו, כי הדרך היא דרך חיים.
ועכשיו זה הזמן בו נביט לשמיים, ונדע שהוא לא ישכח,
כי גילינו עכשיו סוד המים, כוחו של ארז חזק.
כמוך גם לנו שורשים עמוקים
גזע חזק ענפים ירוקים
גם לנו כמוך היכולת לגדולו הכוח ללמוד לאהוב".

 

רונד ארז שלמה