בן הרב יוסף ורחל

מכרם שלום

בן הישוב פסגות

בן 33

נפל בקרב בכרם שלום

בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023

הותיר הורים, שבעה אחים, אישה וחמישה ילדים

ישראל עמיחי הוא בנו של הרב שלמה יוסף וייצן, רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

בנם של רחל ושלמה יוסף. נולד ביום כ' בניסן תש"ן (15.4.1990) בפסגות. אח ליסכה, אלקנה, טל, אלישיב, רעות, אמונה ויעקב.

נשוי לטליה ואב לחמישה: צור דוד, כרם, אורי, רות ושחר.

עמיחי התגורר בצעירותו ביישוב פסגות שבבנימין. התחנך בתלמוד תורה במעלה מכמש ובישיבה תיכונית בדימונה. לאחר סיום התיכון למד בישיבה הגבוהה באלון מורה ובישיבת "הר המור" שבירושלים.

התגייס לצה"ל באוגוסט 2012 ושירת כלוחם ובהמשך כמפקד כיתה בגדוד 51 שבחטיבת "גולני". עמיחי דרבן את חבריו ועודד אותם והיה "האח הגדול של המחלקה", כדברי חברו למסלול.

במהלך שירותו הצבאי נשא לאישה את טליה והם התגוררו בירושלים. לאחר השירות הצבאי חזר לשלוש שנות לימוד נוספות בישיבת הר המור, ובמהלכן גם עסק בחינוך בישיבות "נתיב מאיר" ו"חורב" שבעיר. בקיץ 2017 עברו עמיחי וטליה להתגורר באשקלון, שם הוא התחיל לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית.

בקיץ 2018 עברו להתגורר בקיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה, קיבוץ שהפך למעורב - דתיים וחילונים. הם הגיעו למקום כדי להצטרף למשימה הציונית של מגורים סמוך לגבול - שלושים מטרים מרצועת עזה. במרוצת השנים נולדו לעמיחי וטליה חמישה ילדים: צור דוד, כרם, אורי, רות ושחר.

עמיחי היה עדין נפש ומנהיג מלידה. חבר טוב עם לב רגיש וחוש הומור מפותח. קשור מאוד להוריו ולאחיו. בעל אוהב ואבא מסור לילדיו, נהנה מכל רגע של משחק ושטות איתם. היה מחובר ללימוד תורה בכל ליבו, בזמנו הפנוי אהב לטייל ולעסוק בחקלאות.

היה פעיל מאוד בקיבוץ, חבר בכיתת הכוננות ושותף לבניית מרקם החיים המשותפים במקום. כל חייו דבק בקודש ובשאיפה להוסיף קדושה בעם ישראל. הוא הקפיד מאוד על לימוד תורה. משך שנים נהג לנסוע בכל יום חמישי מכרם שלום לבית הוריו כדי ללמוד עם אחיו ואביו. נהג לבקר בכותל ואף הביא חברים מהקיבוץ לסיור ותפילה במקום. הוא עשה זאת מתוך תחושת שליחות ורצון לחבר את עם ישראל לשרשרת הדורות ולירושלים.

עמיחי למד חינוך ועבודה סוציאלית, ולאחר לימודיו החל לחנך בישיבה התיכונית-חקלאית "חלוצי דרור" בנגב המערבי. בכך שילב בין רצונו לעסוק בחינוך ובין אהבתו לחקלאות ורצונו לעסוק בפיתוח הארץ. הוא היה מחנך אבהי שידע את נפש תלמידיו, והם העריכו אותו ואהבו אותו מאוד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת בבוקר עמיחי היה בקיבוץ, ומשנשמעו האזעקות והדי הפיצוצים יצא מביתו כדי להגן על בתי היישוב, יחד עם חבריו לכיתת הכוננות. הוא לא היסס לרגע ולפני צאתו אמר: "בדיוק בשביל זה התאמנו כל החיים". במשך שעות נלחם לצד חבריו במחבלים שנכנסו לקיבוץ ויחדיו הצליחו להגן על התושבים. בכל אותן שעות לא שכח את תפקידו כאב משפחה. ברגישות ובקור רוח עדכן את אשתו על המתרחש וביקש ממנה שהילדים ימשיכו לשמוח, לרקוד ולחגוג את שמחת תורה. באחת ההקלטות, תוך כדי הלחימה אמר: "נצח ישראל לא ישקר". בשעה אחת-עשרה לפני הצוהריים נפגע מאש אחד המחבלים ונהרג.

רב-סמל ראשון ישראל עמיחי הכהן ויצן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.

ספד לו אביו, הרב ויצן, "עמיחי הסתלק מאיתנו בגיל שלושים ושלוש, וביום האחרון שלו קיבל הרבה הרבה שנים של חיים, הציל את כל המשפחות של היישוב כרם שלום, אי אפשר לדעת כמה שנים זה, כל השנים שיאריכו ימים בע"ה כל החברים שלו, כל המשפחות, כל הצאצאים וכל צאצאי הצאצאים, זכינו בבן יקר בן שלושים ושלוש שנה ועוד מאות מאות שנים".

בכרם שלום ניטע לזכרו עץ זית.

חגי משען, גיסו, והראל אדלר הוציאו לזכרו מחרוזת שירי אמונה וגעגוע. המחרוזת ניתנת להאזנה באתר "יוטיוב".

רחלי בנדר, אומנית חול מיצהר, יצרה סרטון המספר את סיפור הגבורה של קיבוץ כרם שלום ואת נפילתו של עמיחי ושל חבר כיתת כוננות נוסף. הסרטון ניתן לצפייה באתר "יוטיוב".

עשרה חודשים לאחר נפילתו ניטע כרם המממש את חלומו לפתח את הארץ.

שנה אחרי נפילת עמיחי הקליטו בני משפחתו את השירים "גם כי אלך" ו"שובה ה' את שביתנו" וצילמו קליפ במקום הנפילה ובכרם שניטע לזכרו. הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב.

(מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור")

קרב הגבורה בכרם שלום

שמחת תורה בכרם שלום החלה בחגיגות משותפות של כלל התושבים הן החילוניים והן הדתיים. בנוסף לחברי הקיבוץ, הגיעו אורחים מכל הארץ. 

התפילות והריקודים התנהלו כהרגלם ובאחת ההקפות נעמד משה ידידיה רזיאל במרכז המעגל והחל להוביל שירה אדירה של השיר "עם ישראל חי" שהרעידה של הרצפה וכללה קפיצות לגובה כמיטב המסורת. 
בתום הריקודים התפזרו כולם לבתים לסעודת חג בציפייה לקראת החגיגות של יום המחרת. 

בשעה 6:30 בבוקר נשמעו אזעקות צבע אדום ברחבי הקיבוץ וחברי כיתת הכוננות החלו להתרכז במקום המוכר עוד מהתרגולות. עמיחי ישראל ויצן לא התלבט לרגע ואמר לנוכחים בבית ״בשביל זה בדיוק התאמנו בכיתת הכוננות״. תשעת חברי כיתת הכוננות נערכו לפריסה בקיבוץ יחד עם עוד שישה חיילים שתגברו את הכח.

מיד לאחר ההתכנסות אליה בן שימול, הרבש״ץ של כרם שלום, חילק את הכוח לצמדים כאשר ידידיה ועמיחי היוו צמד אורגני. עשרות מחבלים שחצו את הגדר באזור מעבר כרם שלום פרצו לקיבוץ והחלו לנהל קרבות עזים עם חברי כיתת הכננות.
כרם שלום מורכב מבתים חד משפחתיים הפזורים על שטח יחסית גדול וכוללים כ35 בתים מאוישים. מערך ההגנה התפרס מהש.ג. עד אחרון הבתים. במהלך השעות הראשונות של הקרבות חיסלו חברי כיתת הכוננות מספר רב של מחבלים. הקרבות נמשכו 6 שעות ללא סיוע מלבד הכח שכלל 15 לוחמים. 

באחת ההיתקלויות סמוך לביתו של ידידיה רזיאל, אשתו והילדים שמעו חילופי אש עזים בין עמיחי וידידיה לבין המחבלים. לאחר כמה דקות השתרר שקט וידידיה צעק לשירה אשתו מהחלון: ״אני בסדר, כולם בסדר!״  גם בהיתקלות זו נהרגו מספר מחבלים.

בהקלטות וואטסאפ שנשלחו על ידי עמיחי לאשתו תוך כדי הלחימה הוא נשמע שלו ורגוע והדגיש לאשתו שתדאג שהילדים ירגישו טוב וירקדו כי היום שמחת תורה ושיוציאו להם את כל החטיפים שיש במטבח. הכל תוך שליטה מלאה הן במשימת הלחימה והן במשימה ההורית.
לאחר מספר שעות של לחימה אחד המחבלים הפתיע את עמיחי ישראל ומשה ידידיה אחור והם נהרגו.

בשעה 13:00 הגיעה תגבורת של צה״ל לסייע לכיתת הכוננות ועד שעות הערב הצליחו הכוחות להשיג שליטה מלאה על היישוב. 
בסיכומו של יום חברי כיתת הכוננות בכרם שלום הצליחו להדוף את המתקפה תוך גבורה עילאית של כלל הלוחמים והמשפחות. במהלך הקרב נהרגו שני חברי כיתת הכוננות, עמיחי ישראל ויצן הי"ד בן 33 ואב לחמישה ילדים ומשה ידידיה רזיאל (רוזנברג) הי"ד בן 31 ואב לשלושה. שניהם גדלו יחד בישוב פסגות שבבנימין, למדו יחד עבודה סוציאלית במכללה באשקלון והגיעו לקיבוץ כרם שלום במסגרת הגרעין הדתי שהגיע לחזק את הקיבוץ שעמד על סף סגירה. הם רכשו בתים בקיבוץ והפכו לחברים מן המנין. בנוסף אליהם נפצעו שני חברים מכיתת הכוננות ועוד תושב אחד שאל ביתו חדרו מחבלים. 

גברותם של הלוחמים שגדלו יחד ונפלו יחד הצילה את הקיבוץ. בפעולתם הצליחו למנוע את כניסת המחבלים לבתי הישוב ומלבד בית בודד כלל בתי הקיבוץ נשארו מפלט למשפחות. 

גבורתם של הלוחמים שנפלו היא סמל לגבורה ומסירות נפש.

יהי זכרם ברוך.