בן הרב ישראל ורחל

מכרם שלום

בן הישוב פסגות

בן 31

נפל בקרב בכרם שלום

בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023

הותיר: הורים, אחים, אישה ושלושה ילדים

בנם של רחל וישראל חנוך. נולד ביום ט"ז בתמוז תשנ"ב (17.7.1992) בפסגות. אח לנגה, גדעון, צילה, אריאל ולאה.

משה ידידיה נישא לשירה ולזוג נולדו שלושה ילדים: צורי, תאיר והדר.

רב סמל משה ידידיה רזיאל נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים וחמישה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל ראשון.

שירה, אשתו של ידידיה, ספדה לו: "ידיד שלי, גיבור. זה כזה לא מתחבר. ידיד שלי הוא מצחיק ושנון וחכם ונבון ואמיתי וישר ועניו ורגיש ואהוב ואוהב וגיבור.

תודה שנהרגת גיבור, תודה שהצלת את החיים שלנו, תודה שהצלת כ"כ הרבה אנשים, תודה שלא ראינו זוועות
תודה שיש פשוט אינסוף ניסים ועל מה להודות.

אפילו שנהרגת - גיבור.

כי אתה ה' עליון, מחסי שמת מעונך, לא אונה אלינו רעה ונגע לא קרב לאוהלינו.

גיבור שלי - ידיד. עוד אין הספדים ואין לוויה ואין מה להגיד. תשמור עלינו בדרכך, בכנפיך הגדולות חבק אותנו. כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך.

ידיד שלי, מלאך, גיבור".

קרב הגבורה בכרם שלום

שמחת תורה בכרם שלום החלה בחגיגות משותפות של כלל התושבים הן החילוניים והן הדתיים. בנוסף לחברי הקיבוץ, הגיעו אורחים מכל הארץ. 

התפילות והריקודים התנהלו כהרגלם ובאחת ההקפות נעמד משה ידידיה רזיאל במרכז המעגל והחל להוביל שירה אדירה של השיר "עם ישראל חי" שהרעידה של הרצפה וכללה קפיצות לגובה כמיטב המסורת. 
בתום הריקודים התפזרו כולם לבתים לסעודת חג בציפייה לקראת החגיגות של יום המחרת. 

בשעה 6:30 בבוקר נשמעו אזעקות צבע אדום ברחבי הקיבוץ וחברי כיתת הכוננות החלו להתרכז במקום המוכר עוד מהתרגולות. עמיחי ישראל ויצן לא התלבט לרגע ואמר לנוכחים בבית ״בשביל זה בדיוק התאמנו בכיתת הכוננות״. תשעת חברי כיתת הכוננות נערכו לפריסה בקיבוץ יחד עם עוד שישה חיילים שתגברו את הכח.

מיד לאחר ההתכנסות אליה בן שימול, הרבש״ץ של כרם שלום, חילק את הכוח לצמדים כאשר ידידיה ועמיחי היוו צמד אורגני. עשרות מחבלים שחצו את הגדר באזור מעבר כרם שלום פרצו לקיבוץ והחלו לנהל קרבות עזים עם חברי כיתת הכננות.
כרם שלום מורכב מבתים חד משפחתיים הפזורים על שטח יחסית גדול וכוללים כ35 בתים מאוישים. מערך ההגנה התפרס מהש.ג. עד אחרון הבתים. במהלך השעות הראשונות של הקרבות חיסלו חברי כיתת הכוננות מספר רב של מחבלים. הקרבות נמשכו 6 שעות ללא סיוע מלבד הכח שכלל 15 לוחמים. 

באחת ההיתקלויות סמוך לביתו של ידידיה רזיאל, אשתו והילדים שמעו חילופי אש עזים בין עמיחי וידידיה לבין המחבלים. לאחר כמה דקות השתרר שקט וידידיה צעק לשירה אשתו מהחלון: ״אני בסדר, כולם בסדר!״  
גם בהיתקלות זו נהרגו מספר מחבלים. 

בהקלטות וואטסאפ שנשלחו על ידי עמיחי לאשתו תוך כדי הלחימה הוא נשמע שלו ורגוע והדגיש לאשתו שתדאג שהילדים ירגישו טוב וירקדו כי היום שמחת תורה ושיוציאו להם את כל החטיפים שיש במטבח. הכל תוך שליטה מלאה הן במשימת הלחימה והן במשימה ההורית.
לאחר מספר שעות של לחימה אחד המחבלים הפתיע את עמיחי ישראל ומשה ידידיה אחור והם נהרגו.

בשעה 13:00 הגיעה תגבורת של צה״ל לסייע לכיתת הכוננות ועד שעות הערב הצליחו הכוחות להשיג שליטה מלאה על היישוב. 
בסיכומו של יום חברי כיתת הכוננות בכרם שלום הצליחו להדוף את המתקפה תוך גבורה עילאית של כלל הלוחמים והמשפחות. במהלך הקרב נהרגו שני חברי כיתת הכוננות, עמיחי ישראל ויצן הי"ד בן 33 ואב לחמישה ילדים ומשה ידידיה רזיאל (רוזנברג) הי"ד בן 31 ואב לשלושה. שניהם גדלו יחד בישוב פסגות שבבנימין, למדו יחד עבודה סוציאלית במכללה באשקלון והגיעו לקיבוץ כרם שלום במסגרת הגרעין הדתי שהגיע לחזק את הקיבוץ שעמד על סף סגירה. הם רכשו בתים בקיבוץ והפכו לחברים מן המנין. בנוסף אליהם נפצעו שני חברים מכיתת הכוננות ועוד תושב אחד שאל ביתו חדרו מחבלים. 

גברותם של הלוחמים שגדלו יחד ונפלו יחד הצילה את הקיבוץ. בפעולתם הצליחו למנוע את כניסת המחבלים לבתי הישוב ומלבד בית בודד כלל בתי הקיבוץ נשארו מפלט למשפחות. 

גבורתם של הלוחמים שנפלו היא סמל לגבורה ומסירות נפש.

יהי זכרם ברוך.