בן הרב אחיה ועידית

ממצפה יריחו

בן 19

נפל במלחמת חרבות ברזל כלוחם חיל השריון בקרב בקיבוץ בארי

בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023

הותיר הורים ושישה אחים ואחיות

כשאריאל היה בן 4 ואחותו תחיה יהודית היתה בת שנתיים הוריו החליטו לצאת לשליחות בקהילה החלאבית בניו יורק. לימדו מקצועות קודש שם והיו מעורבים בכל חיי הקהילה. גרו שם למשך 4 שנים ואז חזרו לארץ לשנה ולאחר מכן חזרו לברוקלין לעוד 4 שנים.

כשאריאל גר בארצות הברית, למד עם אבא שלו משנה בזמן שיעורי עברית בבית ספר וכך יצא שבזכות הזמן שלמדו ביחד ובזכות ההתמדה והשקעה של אריאל, בבר מצוה שלו גמר ש"ס משנה. מכיתה ח' הלך אריאל לדף יומי כל לילה. ובגיל 17.5 סיים ש"ס גמרא.

אריאל למד בתיכון בישיבת הזורעים במושב הזורעים ליד טבריה. הישיבה היא ישיבה סביבתית. אריאל למד הרבה תורה וגם היה יוצא להמון טיולים ובזכות זה גדלה אהבתו לארץ.

בישיבה הגבוהה למד בירוחם ישיבת הסדר שם העמיק את לימודו התורני. אריאל וחבריו היו נוהגים להגיע לגנים בירוחם כדי לשיר שירי קבלת שבת לילדים. בזמן הגיוס, כל השיעור שלו התגייס לגולני והוא התגייס לשריון עם כמה חברים קצת לפני פסח.

אריאל אהב לצלם, תחביב שפיתח לפני כמה שנים תוך כדי הקורונה. בהתחלה בטלפון אחר כך קנה מצלמה וצילם עוד ואפילו זכה בתחרויות צילום.

אריאל סיים את הטירונות ולפני שבוע וחצי סיים את המסלול ההכשרה שלו בתור תותחן, ולאחר מכן שלחו אותו ישירות לקו הקדמי.

אריאל מאוד אהב ללמוד ולקרוא. גם בעברית וגם באנגלית. כשהיו מציעים להביא לו דברים מארצות הברית, אריאל תמיד היה מבקש שיביאו לו ספרים. יראת שמים טהורה היתה מאירה בפניו תמיד. אצילות, צניעות ופשטות קרנו ממנו. כמה בגרות כמה רצינות מידות טובות והתמדה צריך כדי ללמוד כל כך הרבה שעות ובגיל כל כך צעיר.

אריאל נפל ביום הראשון של מלחמת 'חרבות הברזל', כ"ב בתשרי תשפ"ד 07.10.2023.

הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות, תחיה יהודית בת 17 בכיתה י''ב לומדת באולפנת בהרן בגדרה, עטרה בת 15 בכיתה י' לומדת בצביה במעלה אדומים, מלאכי בן  13 בכיתה ח' בחטיבה במצפה יריחו, שילה בן 8 בכיתה ג', נועם בן 6 בכיתה א' ואורי בן 9 חודשים.

ראש ישיבת ההסדר ירוחם, הרב חיים וולפסון ספד לתלמיד הישיבה אשר נפל במלחמה, רב"ט אריאל אליהו הי"ד:

"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה... זה דור דרשיו מבקשי פניך", פתח הרב וולפסון בציטוט הפסוק.

הוסיף הרב: "אריאל, יקירנו, נקי כפים, בר לבב- איזה לב היה לך כולך לב, לב טהור, חיוך, אצילות, נועם הליכות, מאור פנים, עיניים מאירות, תום לב, שקט נפשי, ביטחון, ענוה, עצמה".

"כל אלו עולים מיד כשרואים ונזכרים בתמונתך. כל מפגש אתך, כלל מפגש עם רוח אחרת, רגועה, מלאה במאור פנים. השקט שלך, היציבות והבריאות הנפשית, הקרינו על כל הסובבים אותך. על החבורה וגם על צוות המלמדים בישיבה. היית ממש קרן אור, הילה של אור קורנת בכל מפגש אקראי במסדרון, במבט חטוף למקום שלך בבית המדרש".

הרב וולפסון מרחיב על ימיו בישיבה: "זכינו שהצטרפת לבקש את ה' בישיבה לפני שנתיים, מלא ברצון לצמוח בתורה, ראינו בך את היכולת לצמוח לתלמיד חכם ארץ ישראלי, בריא בנפשו, פתוח, עם חכמה ועומק מיוחדים, רצון לברר כל דבר בצורה מדויקת, גם לאחר שנאמרו דברים באופן כללי, תמיד היה לך מה לשאול ולדייק כיצד הדברים מתאימים ומתאחדים עם הנפש המיוחדת שלך. הכול נעשה בעדינות, בתום, ובהרבה כנות".

בהמשך התייחס לשירותו הצבאי ונפילתו בקרב: "הלכת לשריון מלא ברצון לתרום. בחודשים האחרונים התמודדת בגבורה עם קשיים שלא היו צפויים לך. עמדתי משתאה לנוכח היכולת שלך לדבר על קושי, ועם זאת להחזיק בעצמה ברצון להמשיך ולהילחם על מקומך כלוחם. תנועות הנפש שלך היו מלאות במודעות עצמית, בכנות, בענווה ובגבורה שקשה למצוא אצל בני גילך".

"החזקת חזק גם במקומות שאחרים היו מתקשים להחזיק בהם. ידעת להרפות ולשחרר כשצריך גם כשיכולת לשלם על זה מחיר בדמוי עצמי וחברתי, למדת אותי פרק בהתמודדות עם קושי. אריאל היקר, זכית שהקב"ה הוביל אותך לרגע שבו אתה מתעלה ומוסר את נפשך בגבורה בהגנה על עם ישראל מפני הרשע שעומד עליו לכלותו. בשעות שבהם מדינת ישראל הייתה חשופה, היית מהראשונים להסתער על נחילי אויב רשע מרושע. הסתערת עליו לא רק בכוח הזרוע אלא בכוח הטוב שהיה זרוע בך, אותו טוב ותום ויושר וצדק ואמת הם אלו שדחפו אותך להילחם, הם עלו אתך השמימה וימשיכו את פועלך כאן בעולם".

"ברוחך ייצגת את כל הטוב שיש בחיילינו, אלו ברשע ואנחנו בשם ה' נזכיר, אלו ברשע, ואתה בשם הטוב והטוהר והתום והאהבה. המה כרעו ונפלו, ואנחנו נקום ונתעודד. כי אנחנו יודעים שלא זרענו לשווא. ואנחנו יודעים שמה שזרענו בלב שלך, יזרע בלב הגדול של עם ישראל ויצמיח רפואה וישועה".

"צור ישראל, קומה בעזרת ישראל, ופדה כנאומך יהודה וישראל. אבינו שבשמים, אבי יתומים, דיין אלמנות, התומך במשפחות שמסרו נפש ילדיהם והקריבו קרבן כל כך טהור לשמך. תן את הכוח למשפחה היקרה, להורים, לאחים ולכל הקשורים לאריאל, להמשיך ולזרוע בתוכו".

הרב חתם: "רועה ישראל, הרם קרן ישראל עמך. הקרבנו קרבן, לא הקרבנו אותו לשווא. אנו מבקשים ממך, שהאמת, והטוב ינצחו, עשה למען שמך ושמנו קראת בשמך. פתח את עיניהם של מנהיגינו, לראות את האמת, טע בלבם ולב חיילינו עוז וגבורה, תבונה ויכולת, קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך.

"אריאל יקר, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים יחד עם קדושי ישראל כולו שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".