בן יצחק וענבל

מטלמון

בן 21

נפל במלחמת חרבות ברזל כלוחם גולני

בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023

הותיר הורים ושני אחים

כך מספר עליו אמו, ענבל:

כשלושה חדשים אחרי שילדתי את רעי דניאל והנקתי אותו בהנקה מלאה, איציק הלך לקבל ברכה מהרב יורם אברג'ל הצדיק מנתיבות שיום כ"ז בתשרי הוא יום פטירתו, ויום כ"ח בתשרי הוא יום קבורתו של ישי.
הרב נתן לאיציק ביד כרית של ברית. שנינו לא הבנו מה פשר הדבר ולימים התברר כי אני הרה ויש לי בן.
בברית המילה שנערכה בגני טל בגוש קטיף היה הרב יורם סנדק ואכן ברכת הרב שרתה על ישי לאורך כל חייו. ישי נולד בגוש קטיף וגדל שם עד גיל 3, עד שגרשו אותנו משם. את עיניו הכחולות- ירוקות הוא ספג מצבע הים,  השיער השטני נצבע כצבע החול.

ישי היה הילד הצעיר במשפחה כמעט 7 שנים, היה צמוד אליי דיי הרבה זמן כמו מז'יניק אמיתי.
כשילדיי היו ביסודי עמדנו על כך שילכו לתלמוד תורה בשיטת זילברמן, שם לומדים תורה על פי שינון המיקרא, כי חשבתנו בפשטות שכל עוד הילד צעיר והוא יכול לספוג מהתורה הקדושה כמה שיותר, צריך להשתדל בכך כדי שהתאים שלו יהיו ספוגים ומלאים בתורה ולכשיגדל יחליט מה שיחליט בעצמו, ולנו היתה האמונה השלמה שזה יתן לו את הכוח להמשיך.
ישי החליט ללכת בדרכי אחיו הגדולים לישיבה התיכונית בקריית ארבע, כמה נחת עשית לנו ולמורים שלך ישייקוש, היינו גאים להגיע לאסיפות ההורים ולרוות ממך נחת.

עם כל הקשיים הלימודיים שהיו לך, ובאמת שום דבר לא בא לך בקלות, לעיתים ביקשת הנחות אבל עם קצת דחיפה טיפסת למעלה ואכן הצלחת. הרבנים והמורות שם יחד עם הרב אבינעם לא ויתרו עליך, היו איתך בנפילות והרימו אותך ונטעו בך ביטחון בחום ובאהבה כדי שתצליח.
ואכן סיימת בהצלחה.

משם הלכת לישיבת ההסדר בשדרות ומשם לגיבוש בסיירת הנחל. הגעת ליחידה המובחרת  הרב מימדית - יחידת רפאים ושם התאמנת באימונים קשים ומפרכים מאוד והפכת לחייל מקצועי מאוד.
לאכזבתך בהמשך נפלת, אך גדוד 13 בגולני קיבלו אותך בזרועות פתוחות - עלם יפה תואר, רציני, חרוץ, חותר קדימה, ראש גדול והכל בצניעות, בחיוך גדול וברגישות ולעולם לעולם לא פגעת באף אחד בכוונה תחילה. סמכו עליך והעריכו אותך מאוד.

ישי היקר היית לאחרונה בבית בחג הסוכות, הגעת מאוחר וקצת כעסנו שלא פינית את עצמך להגיע מוקדם יותר ולעזור.
אני נזכרת בתחושות בחג הזה בו ניסית לרמוז לי משהו, האמת שלא רק בחג הזה כל פעם שאמרת שאתה יורד לעזה כל פעם הזכרת - עוד 3 חדשים יורדים לעזה, עוד חודשיים, עוד חודש... ממש ספרת את הימים וכשספרת את הימים תמיד הסתכלת לי בעיניים כדי שאנסה להבין.
כששאלתי מה אתה מתכנן לאחר השחרור אמרת - לא משהו מיוחד, אולי אולי טיול קטן, אני כרגע לא יודע.
וכשאמרת שיש עוד 4 חדשים לשחרור רק התפללתי שהם יעברו בשלום.
בחיבוק של אחרי הקידוש חיבקת ולא רצית לשחרר.
במוצאי סוכות לא הזדרזת לצאת מהבית למרות שהיה לך טרמפ עם יאיר אחיך, רצית עוד קצת זמן בבית, בערב שמחת תורה התקשרת לאחל לאבא יום הולדת שמח והארכת בשיחה איתי ואיתו שלא כהרגלך.

ישייקוש אולי קראתי את הרמזים ומפחד הדחקתי, אולי לא תמיד הבנתי, ואני מבקשת סליחה שלא חיבקתי מספיק כשהיית ממש זקוק לזה.
ישייקוש רציתי לאמר לך שתמיד ידעתי אבל לא ידעתי עד כמה אתה גיבור, שמענו שנלחמתם חיילים מעטים מאוד מול מאות מפלצות
צמאות דם, 14 שעות נלחמת בראבק כדי לעצור אותם מלהמשיך במסע ההרג שלהם, הצלת נפשות בגופך, נלחמת למען הארץ שאתה כל כך אוהב בגופך, עד הכדור האחרון ללא הפסקה.
בן אהוב של אמא, אני כל כך גאה בך. 
לאחר מותך נשארת בשטח המון זמן כי הלוחמה קשה שם ואי אפשר היה להוציא אותך משם, אבל אני בטוחה שברגע האמת ריבון העולמים הניח עליך עמוד ענן ששמר עליך ממזיקים רעים.

זכית לקדש שם שמיים ברבים מתוך אהבתך לעם ישראל ולארץ ישראל. נולדת בקודש  ומסרת נשמתך בקודש, ואתה עכשיו קודש קודשים.
והקדוש הצדיק הרב יורם שוב מניח אותך על ברכיו ומושך אותך איתו למעלה אל כיסא הכבוד יחד עם כל הצדיקים.

ישייקוש, בחינוך שלי אליכם דברים שהם באמת חשובים לי אתה יודע שאני יודעת לעמוד עליהם ולדרוש אותם מכם, אז עכשיו כשאתה וחבריך הרבים הם קודש קודשים, באותה הנחישות שנלחמתם בגופכם ומסרתם נשמתכם על עם ישראל יחד בלי להבחין בדעות רוחניות או פוליטיות, עכשיו זה הזמן לעמוד על שלכם ולהשתמש בכוח הרוחני שלכם.

לכו לריבון העולמים ותהיו השליחים הקרובים אליו ביותר ותזעקווו אלייו די לצרותינו ולמלחמות בתוכנו ותתחננו לגאולת עם ישראל ולהתגלות משיח בקרוב ממששש.

ה' נתן ו-ה' לקח יהי שם ה' מבורך.
(מתוך דף הפייסבוק של 'שערי צדק')